מנהל המוצר Product Manager / Product Owner כמדען

מנהל המוצר Product Manager / Product Owner כמדען

כולנו שמענו את זה בעבר – "צוות טכנולוגי מוכשר פיתח מוצר מדהים!" אך בדיעבד המוצר לא ייצר את התועלת שהם רצו – לא הצליח במכירות, לא פתר בעיה מספיק רלוונטית, גודל השוק קטן משחשבו או <כל אכזבה אחרת>…

בעיה זו שכיחה במיוחד בחברות ישראליות בעלות רעיון "מבריק" בין אם הטכנולוגיה פותחה ע"י סטארט-אפ או במסגרת קבוצת פיתוח של חברה גדולה. זה יכול להיות כשמדובר במוצר חדש לגמרי או אפילו רק בפיצ'ר חדש כחלק מעדכון של מוצר קיים. בדרך כלל, מנהל המוצר Product Manager / Product Owner בארגון הוא זה שיגדיר מה יפותח. במידה ואותו ארגון קצת אג'ילי, ה-POPM עובד בשיתוף פעולה הדוק עם שאר הארגון על מנת לבנות את זה באופן הדרגתי (incrementally) ואולי אפילו מדלוורים אותו ברציפות (continuous deployment). אולם במקרה כזה, לעתים קרובות מדי המוצר או הפיצ'ר לא מספקים את ההשפעה / התועלת הצפויה. התמודדות עם אתגרים הינו אחד הנושאים שבהם אנחנו דנים בקורס
SAFe for POPM – Scaled Agile Framework for Product Owners / Product Managers.

 

לעתים קרובות, ה-POPM בטוח שהוא יודע מה הדבר הנכון לבנות (תופעה הידועה גם כ-"God complex") – ולרוב, יבסס את החלטו על מחקרי שוק, ראיונות עם לקוחות, וכו'.

במקרים רבים, ה-POPM חושב שהוא יודע אך הוא לא באמת יודע. ולפעמים, ה-POPM יודע שהוא לא יודע, אך לא בטוח איך ניתן לכוון את הלמידה באופן מודע. הגישה האג'ילית היא לבנות מוצר עובד (working software / system) ולערב באופן שוטף את הלקוח, על מנת לקבל משוב מוקדם (early feedback). באמצעות אינטראקציה של הלקוח עם המוצר – ניתן לרכוש ידע.

באלו עוד תחומים לומדים מתוך קביעת הנחת יסוד ועריכת ניסוי לביסוסה?

כפי שניתן לנחש מכותרת המאמר, התשובה היא במדע – בן דודו של ההנדסה. אחד מעמודי התווך של המדע המודרני משתמש בשיטה המדעית, ובמיוחד בשימוש בהשערה / היפותזה (hypothesis).

מהי היפותזה? להלן משמעות המילה היפותזה עפ"י מילון ספיר:

השעָרה; הנחה המשַמשת בָּסיס למחקָר או להֶיקש; קביעה שהצגתה מאפשרת בחינה אמפירית כדי לאששה או להפריכה.
[דגש הוסף]

הביולוג הבריטי המפורסם תומאס האקסלי (ידידו של צ'ארלס דרווין) אמר פעם:

"הטרגדיה הגדולה של המדע – רציחתה של השערה יפהפיה בידי עובדה מכוערת".

המלאך מיכאל שוחט את השטן. ציור של גואידו רני

מי היה מאמין שיכולה להיות כזו דרמה במדע? ובמיוחד עם היפותזה 🙂

בהתחשב בזה, בואו נראה כיצד "הנחה המשַמשת בָּסיס למחקָר או להֶיקש" ו-"שהצגתה מאפשרת בחינה אמפירית" חל על תפקידי ה-POPM.

על מנת לגשת לדברים כמדען, על ה-POPM:

  1. להבין תחילה בצניעות כי יש להם כמה הנחות בסיסיות
  2. לזהות אותן בכנות
  3. לנסח את ההשערה באופן מסקרן
  4. לדרוש את האמת בפתיחות ובאומץ על ידי הערכת התוצאות
  5. בגמישות להתאים את המשך הדרך בהתאם ללמידה.

למשל, ניסוח השערה עבור תוצאה עסקיתיכולה להיראות כדלקמן:

אנו מניחים כי פיצ'ר א', יוביל ל-30% צמיחה בעסקאות (או יגרום למשתמשים לעשות פעולה מסוימת 20% מהר יותר או לירידה  ב15% מן הטעויות, וכו' בהתאם למה שצפויה להיות התוצאה).

הגישה הזו משתלבת מאוד בסביבה של סטארטאפ,, מכוון שבדרך כלל צריך הצוות להוכיח את עצמו  די מהר אחרת הכסף ייגמר. בחברה גדולה יותר, ייתכן שייקח קצת יותר זמן לאמץ את שיטת העבודה הנ״ל מסיבות שונות כגון: זמן ארוך עד ההגעה ללקוח (lead time) בכדי לבדוק את ההיפותזה, סביבות B2B, התאמה אישית גבוהה כמו בשירותים מקצועיים (professional services), וכו'. עם זאת, כ- POPM, אנו תמיד שואפים להשיג את ההשפעה הרצויה, ללא קשר לגודל הארגון. למעשה החשיבות של צורת החשיבה הנכונה בארגון גדול הינו משמעותי ביותר על מנת למזער את הבזבוז (waste) של פיתוח של יותר מדי פיצ'רים (או פיתוח של הפיצ'רים הלא נכונים). 

ברגע שההיפותזה זכתה במקום הכבוד שלה, כפי שאמר פעם קונרד לורנץ:

"זהו תרגיל בוקר מצוין למדען חוקר לזרוק לפח היפותזה בכל יום לפני ארוחת הבוקר. זה משאיר אותם צעירים".

לכן, על מנת לאמץ את האמת בפתיחות ובאומץ, על ה-POPM להעריך את התוצאות הנמדדות ולהחליט האם עליו להיות גמיש ולהשליך את ההשערה שלו או לשמור עליה. תנועת ה-Lean Startup הגדירה את המונחים pivot (לשנות כיוון) או persevere (לשמור על הכיוון) בהתאם.

אמנם יישום pivot עלול להיות קשה ל-POPM, שכן פירוש הדבר שהשלכנו לפח את ההשערה שלנו. מצד שני זה אומר שלמדנו משהו ובתקווה נימנע מכותרת "OMG" – וכפי שאמר לורנץ, pivot-ים שומרים אותנו "צעירים" 😉

Click here for the English version of this post.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט